פרופ' יאיר גרבוז מעיד על עצמו כמי ש"אנוס להיות צייר". אף שיצירתו מתפרשת על פני דיסציפלינות שונות - אמנות, קולנוע, כתיבה, הוראה - נקודת המוצא שלו היא הציור. במהלך השנים פיתח גרבוז שפה ייחודית בציור, שהיא מעין הכלאה בין פופ אמריקאי לבין ציור מקומי. ציוריו הקולאז'יסטיים נראים כמו "זירת אגרוף" בין סגנונות אמנותיים מנוגדים ומחשבות סותרות: פריז וניו יורק, מופשט לירי מול ציור קונספטואלי, אלמנטים מזרחיים ומערביים, ציור חברתי-פוליטי לצד ציור אישי. דמותו של הצייר מגיחה לעיתים מן הציור: כמשקיף, כרועה, כנביא או כשוטה הכפר, המוסר את סיפורו בקולות שונים ובזהויות מתחלפות.