אבנר בן גל

פרס לאמן ישראלי בכיר
אספקט מעניין נוסף שעולה בכמה הקשרים הוא עניין ה"זומבי": היצור 'החי המת'. גם לגבי חפצים נשמרת אותה עמימות. חפצים (כמו ראש גפרור, בטריה, ירקות, עצמות ושלדים) הופכים לחיים, יצורים חיים הופכים למתים. יש טשטוש הבחנה בין חי למת לדומם; בין חם לקר ומעברים נזילים בין מצבי צבירה – מים, אדמה, אויר ואש. בעבודתו בשנים האחרונות ניתן להבחין בעידון-התמתנות. הציור סמיך יותר, מושקע. מוטיבים חוזרים (ישנים וחדשים) חוזרים בו מעובים יותר וברבים מהציורים מתקיימת אמורפיות ההופכת את הציור למורכב ואניגמטי.
אבנר בן גל נולד בישראל ב-1966 ולמד באקדמיה לאמנות "בצלאל". ציוריו הנרטיביים של בן-גל מבוצעים באינטנסיביות, בעבודת מכחול מכלילה, באפורים כהים ועמומים. הדימויים נוצרים בחלקם בדמיונו של הצופה, המשלים את המרומז לכדי סיפורים, חזיונות, סיוטים. ציוריו הם טורדי מנוחה, עשירים בתכנים ונוגעים בנושאים מעניינים כדוגמת הלוגיקה של החלום. בן-גל עצמו מכנה את עיסוקו בנושא "הארכיטקטורה של החלום", או "הנרטיביות של חלומות". הציורים הם כמו חלום לא רק במובן של ההיגיון (או האי-גיון) שלהם, אלא גם בכך שהניסיון לשחזר או לפענח אותם גורם להם להיעלם – כמו שהמאמץ לתפוס חלום גורם לו לפעמים להתפוגג. 
Share by: