תערוכת היחיד של יאיר גרבוז זוכה פרס רפפורט לאמן ישראלי בכיר לשנת 2015 היא תערוכת היחיד השלישית של האמן במוזיאון תל אביב לאמנות (1973, 1983). בבתערוכה מוצגות עבודותיו מחמש השנים האחרונות וזהו שיא 'גרבוזי' של מעשי המחווה, ההעתקה או ההתחפשות לציירים אחרים. בתערוכה מוצג מקבץ חיקויים של ציירים מערביים מודרניסטיים: בונאר, מאטיס, פיקאסו, סוטין, ברנקוזי, מירו, דובופה, טיימנס, רותקו, פרנץ קליין ומאת'רוול לצד אזכורים לציירים כמו מורנדי, פונטנה, אדוארד הופר ואליזבת פייטון. הציור של גרבוז הינו מופע תיאטרלי קומי, לעתים גרוטסקי, ואפילו קרקסי או קרנבלי. ההומור של הציורים הוא כפול: ויזואלי ולשוני. ההומור הוא חלק בלתי נפרד מעבודתו של גרבוז מראשית דרכו האמנותית, באמצע שנות ה- 60. אך נראה, כי בציורו המאוחר, משקלו של הקומי רק גדל. "ההומור יודע לחדור לאפלים שבסדקים", אומר גרבוז, על התרבות הענֵפה ששורשיה בשוטה הכפר ובליצן החצר, על הכושר לפגוע ובה בעת לחמול. הציורים החדשים מראים, אולי יותר מתמיד, את הווירטואוזיות של גרבוז ואת החופש שלו לשחק, בשפה העברית ובסגנונות שונים של ציור.
אוצרת: אלן גינתון
מוזיאון תל אביב לאמנות
