איש קשר
info@rappaport-prize.org.il
דרורה דומיני
פרס לאמנית ישראלית בכירה
שנות ה-90 עמדו בסימן היציאה מן המרחב הביתי והרחבתו של האובייקט הפיסולי אל המקורות הוויזואליים והאידיאולוגים המקומיים, ביניהם פיסול אנדרטאות, ממפעלי ההנצחה הבולטים במרחב הישראלי. הפנייה של דומיני בעבודותיה אל הנושא הטעון והמרובד, העלתה אל פני השטח דיון ביקורתי בשליטה הגברית המובהקת באתוס ובפיסול הישראלי ואת כושרו של קול נשי לחדור ולחולל בו תפנית.
שנות ה-2000 ביצירתה מוסיפות לטוות את התחביר הפיסולי הייחודי לה, באמצעות העמקת הקשר למרחב המקומי ולרוחות המזרח המנשבות בו. המודחק עולה בפסליה כממצאים ארכיאולוגים של ההווה המספרים על מציאות שסועה ואלימה, אשר הדי החזון הסוציאליסטי מתעמעמים ונמוגים ממנה בהדרגה. דומיני הציגה בתערוכות רבות במוזיאונים ובגלריות בארץ, בגרמניה ובארצות הברית.
דרורה דומיני נולדה בקיבוץ מרחביה בשנת 1950. היא למדה אומנות במילווקי שבארצות הברית, בצ'לטנהם –שבאנגליה לתואר ראשון ובסנט מרטין שבלונדון לתואר שני. משנת 1980 היא חיה ועובדת בתל אביב ומרצה בכירה באקדמיה בצלאל.
בשנות ה-80 נתפשו עבודתה ודמותה כחוד החנית של הפיסול בארץ, וכמודל מכונן של אישה-יוצרת וחונכת לדור הצעיר באומנות המקומית. תחילת דרכה האומנותית עמדה בסימן "כוחות וצורות" (כשם נושא עבודת הגמר שלה בלימודיה באקדמיה "סנט מרטין" דבלונדון) וביצירתו של תחביר מקורי המחבר בין מסורות פיסוליות קונסטרוקטיביסטיות, מודרנה אנגלית ושפה חומרית ואישית. יצירתה אשר ביכרה את העץ על פני הברזל כוננה את אותו פסל-רהיט שהיה לימים לאחד מניביו המקומיים של הפיסול.
"השדה הביתי" כפי שכינתה דומיני את עבודותיה באותן שנים, הניב וריאציות רבות על אובייקטים שכיחים וחרץ סדק בין משמעותם השימושית והנרטיבית ובין תפקידם הפיסולי. מדובר היה בפואמה ביתית שההיעדר נוכח בה כישות חיה.
