בציורי השמן שלה הגבולות בין החוץ והפנים הופכים לנזילים, מיטשטשים ונפרצים: חוץ ופנים של הגוף, של הארכיטקטורה, של העיר והכפר, של מצבי חלום ועירות המתערבים זה בזה. וכך, עצי הפרי בציוריה אנתרופומורפיים ומדממים, שמיים מתחלפים בתקרה, ואור טבעי מתחלף בתאורה מלאכותית. בעולמה של שלוסר פנטזיה עכשווית, עירונית והזויה, חוברת למסורת ציורית עתיקת יומין ולאיקונוגרפיה של תולדות האמנות.