צבי גולדשטיין

פרס לאמן ישראלי בכיר
הרטוריקה של האוטופי, של האחרות ושל השוּליוּת, הייתה תמיד בבסיס העבודה של גולדשטיין. בעבודותיו המאוחרות יותר – המורכבות והרב־קוליות יותר, שנוספו בהן מבטים גם לעבר וגם למקומות אחרים ממשיים והעתיד צבוע בהן בגוונים "אוונגרדיים" פחות – צבי גולדשטיין מנסח מחדש את עמדתו האמנותית־תרבותית־פוליטית כלפי עולם האמנות המערבי, הפוסט־מודרני, על רקע התמורות הכלכליות־פוליטיות־אידיאולוגיות כגון הגלובליזציה המאחדת ואינה מותירה מקום מחוצה לה. על רקע חשבון הנפש שלו, של אמן בוגר שנולד במזרח אירופה, ספג את המודרניזם חקר את מדינות אפריקה וחי בירושלים הוא מנסה להמציא מודל חדש לאמנות מחוץ לתרבות המערבית. 
בשנת 2004, נוסף על יצירת אובייקטים וכתיבת טקסטים תיאורטיים, יצאו לאור מספר כתביו: הרומן "על נייר", ספר השירה Room #205, והקטלוג המקיף Zvi Goldstein: The Limits of my Knowledge, 1969-2014.


צבי גולדשטיין למד באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, ירושלים, ובאקדמיה לאמנות בררה (פינקוטקת בררה), מילאנו, איטליה. 
גולדשטיין הציג בתערוכות רבות, ביניהן בביאנלות ובמוזיאונים המרכזיים בארץ ומחוץ לה. עבודותיו נכללות באוספי אמנות של מוזיאונים חשובים בארץ ובעולם. בשנת 2008 זכה בפרס למפעל חיים בתחום האמנות הפלסטית מטעם משרד המדע, התרבות והספורט ובשנת 2013 זכה בפרס אמ"ת בתחום הציור והפיסול בקטגוריית תרבות ואמנות.

מאז 1978 בונה האמן דגם אמנותי־רעיוני של אובייקטים וטקסטים בחלוקה לתת־קבוצות המבקש להגדיר מחדש את היחסים בין המסורת המודרניסטית המערבית ובין שלוחותיה מחוץ לגבולותיה ההיסטוריים, בארצות השוליים המתעוררות ומשנות את תפישׂת המודרני עצמו.
Share by: