דניאל הלפרין

פרס רפפורט לדוקטורנטים מצטיינים

יערה פינקל

פרס רפפורט לדוקטורנטים מצטיינים

דניאל הלפרין

דניאל הוא סטודנט בתוכנית MD-PhD, מסלול המשלב לימודי רפואה ומחקר ביו-רפואי באוניברסיטת בן-גוריון. את עבודת הדוקטורט כתב בהנחיית פרופ' אוהד בירק במעבדה לחקר הגנטיקה של האדם ע"ש מוריס קאהן, והתמקד בחקר מחלות תורשתיות נירולוגיות. חקר אוכלוסיות המבודדות גנטית הוא בעל חשיבות בפענוח המנגנון המולקולרי של מחלות נדירות ושכיחות, בהנחה שחלק ממקרי המחלה נגרמים בשל מוטציות נדירות בגן יחיד, אשר עלולות לגרום לפגיעה במסלול ביוכימי ייחודי, שממנו ניתן להקיש על מנגנון פתופיזיולוגי חדש. בעבודתו המרכזית דניאל הדגים כי מוטציה בגן CDH2, המקודד לחלבון המבני N-Cadherin הידוע כמשפיע על תהליך היווצרות הסינפסות, מובילה להתפתחות הפרעת קשב וריכוז חריפה בתורשה משפחתית (Familial ADHD). במחקר משולב הוא הציג פתוגניות של המוטציה ואפיין מנגנון ייחודי למחלה זו. כחלק ממחקרו, יצר זן עכברים טרנסגניים הנושאים את המוטציה האנושית, אשר הדגימו מאפיינים התנהגותיים של היפראקטיביות, פגיעה בפעילות הסינפטית המוחית וירידה בפעילות דופמינרגית במסלולים לימביים מזו-קורטיקליים במוח. יצירת מודל עכברי ראשון למחלה זו היא בסיס למחקר ביו-רפואי נרחב למציאת חלופות טיפוליות ל-ADHD. במחקר נוסף, דניאל תיאר תסמונת נוירולוגית חדשה הנגרמת בשל מוטציה בגן SEC31A. במחקר זה הדגים כי לזבובי פירות נשאי המוטציה יש ליקוי במבנה המוח הדומה לזה שבמחלה בבני אדם, וכי שורות תאים שהונדסו גנטית לשאת את המוטציה המדויקת, הדגימו שרידות נמוכה בשל הגברת פעילות מסלולי עקה תוך-תאיים.


פרויקטים אלו ונוספים, שדניאל ביצע בעבודתו, מאפשרים חשיפה של תובנות חדשות בנושא מסלולים מולקולרים בהתפתחות עצבית ובמחלות נוירולוגיות.

יערה פינקל

יערה פינקל היא דוקטורנטית במעבדתה של פרופ' נעם שטרן-גינוסר במכון ויצמן למדע. יערנ חוקרת נגיפים ממשפחת ההרפס ולאחרונה חוקרת גם את נגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2. במסגרת מחקר הקורונה, יערה בחנה כיצד משפיעה ההדבקה הנגיפית על ביטוי הגנים בתא המאחסן ועל תרגומם לחלבון. אחד הצעדים החשובים ביותר בדרך להבנת הביולוגיה של נגיף הוא הכרת מערך החלבונים המלא שהוא מבטא. כדי לקבל תמונה מלאה, השתמשו יערה ועמיתיה בטכנולוגיית "Ribosome profiling" המאפשרת מיפוי מדויק של האתרים בגנום, שמהם מתבטאים גנים המתורגמים לחלבון. בעזרת טכנולוגיה זו ניתן לכמת את רמת התרגום של כל גן לחלבון, ובשילוב עם כימות רמות הרנ"א (החומר המקודד לחלבון) אפשר לחשב את יעילות התרגום.


יחד עם עמיתיה ובזכות שיתוף פעולה עם המכון למחקר ביולוגי בישראל, יערה זיהתה תרגום של 23 גנים של נגיף הקורונה, אשר לא היו ידועים בעבר. לחלקם ככל הנראה תפקיד משמעותי במהלך ההדבקה, ואחרים הם בעלי פוטנציאל לשמש כרכיבים בקרתיים. במחקר נוסף המתמקד בשינויים העוברים על התא המאחסן בעקבות הדבקה בנגיף, גילו יערה ועמיתיה שנגיף הקורונה משתמש בשלושה מנגנונים מולקולריים נפרדים, שמטרתם למנוע מהתא לבטא גנים, לחסום את תרגומם, לפרק רנ"א ולחסום ביטוי של גנים המופעלים בזמן הדבקה (בעיקר גנים הנוגעים לתגובה החיסונית). בצורה זו, הנגיף חוסם את התגובה החיסונית, שהתא מנסה להפעיל נגד הנגיף. תגליות אלו מספקות תובנות יסודיות בנוגע לנגיף הקורונה החדש והן מייצרות בסיס, אשר יתרום בעתיד לפיתוח תרופות ולהבנה של ביטוי הגנים השונים במהלך הדבקה.

הדר ישראלי

פרס רפפורט לדוקטורנטים מצטיינים

מאיה שילר

פרס רפפורט לדוקטורנטים מצטיינים

הדר ישראלי

הדר ישראלי היא סטודנטית במסלול MD/PhD באוניברסיטה העברית. הדר לומדת במסלול המשלב לימודי רפואה ועבודה מחקרית במעבדה הנמצאת בסמוך לבית החולים הדסה עין כרם. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בהיבטים שונים של השמנה. אחת הבעיות הנפוצות ביותר הנובעות ממשקל עודף היא מחלת הכבד השומני, המשפיעה על כרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם. מדובר במחלה שיכולה להתפתח לדלקת ובמקרים נדירים אף לגרום לסרטן בכבד. כיום אין טיפול תרופתי יעיל כנגד המחלה.


עבודת המחקר של הדר, בהנחיית ד"ר דני בן צבי, עוסקת בהבנת המנגנונים שבאמצעותם אפשר להביא לשיפור בכבד השומני. לצורך כך, נעשה שימוש במודלים עכבריים וכן גם בנתונים ממחקרים שנעשו בבני אדם. ההנחה היא שהבנה של מנגנונים אלו תוכל להביא בעתיד לבסיס לפיתוח טיפולים אפשריים. היבט נוסף שבו הדר התעמקה במהלך הדוקטורט הוא בחינת מנגנון הבקרה של מרכז התיאבון במוח. עבודה זו נעשתה בשיתוף פעולה עם מעבדתה של ד"ר מורן שלו-בן עמי במכון ויצמן, המתמחה בפענוח מבנים תלת-ממדיים של חלבונים ברזולוציה אטומית.


בשיטה זו אפשר היה לתאר לראשונה את המבנה התלת-ממדי של קולטן במוח, הנמצא במרכז בקרת התיאבון ושהפעלתו גורמת לתחושת שובע. מדובר במנגנון הפעלה שאפשר לדמות למתג מולקולרי, שבאמצעותו מופעלת או מופסקת תחושת הרעב. הנתונים ממחקר זה גם יוכלו לסייע בתכנון תרופות יעילות לטיפול בהפרעות תיאבון והשמנה.

מאיה שילר

מאיה שילר היא סטודנטית בתוכנית ה- MD/PhD בטכניון, המשלבת לימודי רפואה ומחקר. בעבודתה, מאיה עוסקת בחקר ההשפעה של המוח ושל מערכת העצבים הפריפרית על מערכת החיסון. במהלך מחקרה, היא השתמשה בשיטות מתקדמות בחקר המוח המאפשרות מניפולציה של תאי עצב ספציפיים, באמצעותן הצליחה לבסס קשר סיבתי בין פעילות עצבית ובין שינויים אימונולוגיים במחלות שונות.


מאיה גילתה שמערכת התגמול במוח משפיעה על יעילותה של מערכת החיסון כנגד גידולים סרטניים. על ידי שימוש במודל עכברי של סרטן, מאיה הראתה כי הפעלה של תאי עצב במערכת התגמול הפחיתה בכ-50% את גודל הגידול הסרטני. הסתבר כי המנגנון הביולוגי הקושר את המניפולציה המוחית עם ההשפעה על גדילת תאי הסרטן מתווך דרך שינוי בעצבוב הסימפתטי במח העצם, מקום התפתחותם של התאים האימוניים בגוף. כך, במחקר זה מאיה הראתה כי המערכת הסימפתטית הייתה אחראית להעברת המסרים בין המוח למערכת החיסון ובכך השפיעה על התפתחות הסרטן.


מאיה המשיכה להעמיק במערכת העצבים הסימפתטית במעי, מקום פעיל מאוד מבחינה אימונולוגית ובעל עצבוב סימפתטי עשיר. לאחר הפעלה של המערכת הסימפתטית במעי הייתה הפחתה בתהליכים דלקתיים במודל עכברי של דלקת המעי הגס. המניפולציה הורידה את יכולת החדירה של תאי מערכת החיסון לרקמת המעי דרך כלי הדם. כלומר, למערכת הסימפתטית הייתה היכולת לשלוט על כמות התאים החיסוניים ברקמה וכך לשלוט בעוצמת הדלקת. בהתבסס על ממצאיה, מאיה אפיינה את הקשר המשמעותי בין המוח למערכת החיסון, המתווך על ידי המערכת הסימפתטית. הבנה של קשר זה, המשפיע על תהליכים משמעותיים בגוף כמו התפתחות דלקות וגידולים, יכול להוות בעתיד אפיק טיפולי חשוב.

Share by: