לומד תחת הנחייתו של פרופסור טל דביר (זוכה פרס רפפורט לחוקר צעיר לשנת 2018) באוניברסיטת תל אביב. עבודתו מתמקדת בשילוב של מערכות אלקטרוניות לתוך רקמות מהונדסות על מנת לשפר את רמת השליטה והטיפול. הנדסת רקמות לב הוא תחום המתמקד במציאת פתרון למחסור בלבבות לתרומה. כיוון שמחלות לב הן גורם התמותה המוביל בעולם המערבי, אחד מהפתרונות המבטיחים ביותר הוא הנדסת רקמת שריר לב שיכולה להחליף את הרקמה הפגועה ולהחזיר את הלב לפעילות תקינה. אחת מן הבעיות המרכזיות העומדות בפני מדענים ורופאים בתחום היא חוסר היכולת לשלוט ולנתר את מצב השתל לאחר שהחולה קיבל אותו. על מנת למצוא פתרון לבעיה, רון פיתח מערכת שבה הוא משלב מערכות אלקטרוניות מתקדמות לתוך הרקמה המהונדסת. פתרון זה יאפשר לרופא לעקוב ולשלוט ברקמה מרחוק לאחר שהיא הושתלה בתוך החולה. בנוסף, המערכת מאפשרת לרופא לשחרר תרופות ומולקולות ביולוגיות אחרות מתוך השתל כדי לעודד את השתלבות הרקמה ולמנוע דחייה חיסונית. המחקר של רון אמנם מתמקדת בהנדסת רקמות לב אך ניתן ליישום גם ברקמות ואיברים אחרים. עבודותיו של רון פורסמו בעיתונים מובילים כגון Nature Materials, Biomaterials ו- Nanoscale.    

בשלבי סיום דוקטורט בהנדסת חשמל בטכניון, היא חוקרת מאיצי חלקיקים, מתקנים המאפשרים האצת חלקיקים סאב-אטומים (על פי רוב אלקטרונים) למהירות האור, ועל ידי כך מאפשרים יצירת אנרגיה. "מאיצי חלקיקים הם מכשירים הנמצאים בכל מקום סביבנו", מספרת חנוכה, "הם משמשים אותנו במגוון תחומים כגון שיקוף לצורכי בטחון ואבטחה, שיקוף לצורכי אבחון רפואי (X-ray), הקרנות נגד גידולים סרטניים, ועוד." על אף חשיבותם של מאיצי חלקיקים, אחד האתגרים המרכזיים הוא גודלם העצום, החל מגודל של חדר ועד לגודל של עיר קטנה (לדוגמא המאיץ המפורסם סרן שבשוויץ). על רקע זה ניתן להבין את חשיבותו של המחקר של חנוכה. 

שאיפתה של חנוכה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה היא להקטין את מאיץ חלקיקים לגודל של מילימטר, ואת המכונה המכילה אותו לגודל של פחית משקה. האפשרות שהמכשיר יהיה נייד, קטן, זול וזמין מולידה השלכות שהן לא פחות מאשר דרמטיות. "הדבר ינגיש את מאיץ החלקיקים למגוון שימושים וקהילות שכרגע רואים בו טכנולוגיה שאינה ברת השגה, לדוגמא: מפעלים קטנים, קהילות עניות, מדינות עולם שלישי, ואפילו מוסדות מחקר בישראל שכרגע אין באפשרותם לממן מאיץ חלקיקים, כמו הטכניון". 

במהלך הקריירה האקדמית הקצרה שלה זכתה חנוכה בלא פחות מאשר 30 תארי הצטיינות. במהלך לימודיה ייצגה את ישראל בשני כנסים בין-לאומיים חשובים: האחד - טקס חתני פרס נובל אליו נשלחה כמדענית צעירה לפני שנתיים, והשני בכנס קלינטון ליזמות חברתית (CGIU) שהתקיים לפני 4 שנים, בו זכתה לפגוש את יוזם הכנס, הנשיא האמריקאי לשעבר ביל קלינטון.