עדי בירם, ממכון ויצמן למדע בהנחייתו של ד"ר זיו שולמן, חקרה במסגרת הדוקטורט שלה כיצד מתפתחת תגובה חיסונית המספקת הגנה מפני שגשוג של מחוללי מחלה במערכת העיכול. מרכיב הכרחי במערכת החיסון הוא נוגדנים, ונוכחותם מספקת הגנה לטווח ארוך מפני מחוללי מחלה שונים. נוגדנים מופרשים על ידי תאי B של מערכת החיסון, ועל ידי יצירת מגוון של תאים המבטאים נוגדנים שונים מתקיים תהליך של השבחה של הנוגדן לאורך זמן, ובחירה של תאים המגיבים כנגד מרכיב זר (המכונה אנטיגן) בצורה חזקה וספציפית.
תהליך זה נחקר רבות בהקשר של חיסונים שגרתיים, אבל המחקר לא הצליח עדה כה לבדוק כיצד נוצרים תאים אלו בחיסון הניתן דרך הפה. למרות שמתן חיסונים דרך הפה זו דרך יעילה וזולה, חיסונים רבים אינם פועלים בצורה טובה כאשר ניתנים דרך הפה. במהלך המחקר, עדי הגדירה את העקרונות שלפיהם נוצרים נוגדנים שקושרים בצורה מיטבית את האנטיגן באיברי מערכת החיסון במעי הדק.
לשם כך, עדי פיתחה שיטות הדמיה ייחודיות, אשר מאפשרות מעקב אחרי נישות פונקציונאליות, שבהן מתרחשים תהליכי ההשבחה והבחירה של תאים מפרישי-נוגדן. היא מצאה שהתהליך שעוברים התאים בתגובה לחיסון הניתן דרך הפה שונה מזה המתרחש בתגובה לחיסון שגרתי. עדי אפיינה לראשונה אוכלוסיות תאים ייחודיות אשר משתתפות בתהליך, ומצאה כי תהליך הבחירה וההשבחה דורש תנאי סף ייחודיים לסביבת המעי. עבודה זו חשפה הבדל תפישתי בין התהליכים שמתרחשים כאשר חיסון ניתן דרך הפה או בדרכים אחרות, ומספקת מידע חשוב עבור תכנון עתידי יעיל של חיסונים הניתנים דרך הפה.