איש קשר
info@rappaport-prize.org.il
שרי הררי
פרס לדוקטורנטים מצטיינים
שרי הררי היא דוקטורנטית במעבדתה של פרופסור עדי שטרן מאוניברסיטת תל אביב. הררי חוקרת אבולוציה של נגיפים בעלי גנום מסוג רנ"א כמו HIV, שפעת, וגם נגיף הקורונה. במסגרת הדוקטורט שלה היא פיתחה שיטה לריצוף גנטי של נגיפי רנ"א, שבאמצעותה אפשר לזהות מוטציות נגיפיות נדירות מתוך דוגמאות קליניות של נגיפים.
מיד עם פרוץ המגיפה, התגייסה הררי לחקר האבולוציה של נגיף הקורונה. היא לקחה חלק במחקר, שבדק את רמת ההגנה של חיסוני הmRNA- כנגד וריאנטים שונים. לאחר מכן, החלה לחקור זיהומים כרוניים של הנגיף, אשר מתרחשים בחולים מדוכאי חיסון, שם הנגיף מייסד הדבקה שעלולה להימשך שבועות ואף חודשים. ההדבקה הממושכת הזו מאפשרת לנגיף לרכוש מספר מוטציות רב. הררי הראתה כי קיים דמיון רב בין המוטציות המצטברות אצל חולים כרוניים לאלו שמופיעים בווריאנטים של נגיף הקורונה כגון דלתא ואומיקרון, והעלתה את הסברה שמוצאם של וריאנטים אלו הוא מחולים שמפתחים מחלה כרונית.
במחקר שערכה הררי היא גם תיארה כיצד אוכלוסיות נגיפים שונות המאכלסות אזורי הדבקה שונים, כגון דרכי הנשימה העליונות והריאות, עלולות לייצר דינמיקה המאפשרת הצטברות של מוטציות בעלות פוטנציאל למעבר יעיל יותר או פחות בין חולים. היום משתמשת הררי בשיטות מבוססות אינטליגנציה מלאכותית (artificial intelligence, AI) כדי לנסות לחזות את הווריאנטים הבאים בתור. שיטות אלה יוכלו לעזור בפיתוח תרופות וחיסונים מבעוד מועד.
תמר קורן
פרס לדוקטורנטים מצטיינים
תמר קורן היא סטודנטית במסלול ה-MD/PhD, המשלב לימודי רפואה ומחקר. בהנחייתה של פרופ' אסיה רולס בפקולטה לרפואה בטכניון, קורן חוקרת את יחסי הגומלין בין המוח למערכת החיסון הפריפרית. במהלך עבודתה היא השתמשה בשיטות מתקדמות מתחום מדעי המוח והאימונולוגיה, במטרה להבין כיצד פעילות מוחית משקפת תהליכים דלקתיים שמתרחשים בגוף, והאם יש לפעילות המוחית הזו תפקיד ברגולציה על מערכת החיסון ועל יכולתה להתמודד עם אתגרים חיסוניים.
במחקרה, קורן גילתה קבוצת עצבים מסוימת באזור האינסולה במוח, הפעילה ביותר במהלך דלקות בפריפריה (דלקת במעי הגס וחלל הצפק). באמצעות הזרקת וקטורים ויראליים לאזור האינסולה המקודדים לקולטנים מהונדסים גנטית בעכברים טרנסגניים, קורן הפעילה את אותה קבוצת עצבים ומצאה כי עצם הפעלתה מחדש יכולה לשחזר את המצב הדלקתי ממנו העכברים כבר החלימו. יתרה מזאת, היא מצאה כי עיכוב של האינסולה במהלך דלקת מעיים מפחית את סימני הדלקת ברקמה. תוצאות אלו, הוכיחו לראשונה כי קיים קידוד של מידע חיסוני במוח, ושביכולתה של פעילות עצבית לעורר מחדש מצבי דלקת באופן ספציפי לרקמה ולסוג הדלקת, מה שיכול להוות הסבר מנגנוני להיווצרותן של הפרעות פסיכוסומטיות.
על בסיס ממצאיה במודל העכברי, קורן מעורבת בניסויי המשך בבני אדם, שמטרתם לבחון את תגובת מערכת החיסון בעקבות נוירומודולציה מוחית. זאת בשאיפה לפתח אפיקי טיפול חדשים להתמודדות עם מחלות אוטואימוניות ואוטואינפלמטוריות כרוניות, כדוגמת מחלות מעי דלקתיות.
גילי רוזנברג
פרס לדוקטורנטים מצטיינים
גילי רוזנברג הוא סטודנט במעבדה של דוקטור רועי אברהם במכון ויצמן למדע. בעבודת הדוקטורט שלו רוזנברג חקר את המנגנונים המולקולריים המאפשרים לחיידקים תוך-תאיים לחמוק ממנגנוני ההגנה של תאי מערכת החיסון ולהשתמש בתאים אלו כבתי גידול המקדמים את התפשטות החיידקים בגוף. בעקבות הדבקה חיידקית, הפעלת מנגנוני הגנה בתאי מערכת החיסון מסוג מקרופאגים, מבוקרת על ידי שינויים במסלולים המטבוליים המשמשים ליצירת האנרגיה בתא. רוזנברג חקר כיצד שינויים מטבולים אלו המתרחשים בתא המאכסן משפיעים על אורח חייו התוך-תאי של חיידק הסלמונלה. אופן המחקר כלל שילוב של שיטות מחקר מגוונות הכוללות הנדסה גנטית של החיידקים, מעקב אחר השינויים המטבוליים במקרופאג המודבק וניטור הגנים המתבטאים בתא המאכסן ובחיידק התוך-תאי בו-זמנית במהלך ההדבקה באמצעות טכנולוגיה הנקראת Dual RNA-sequencing.
רוזנברג ועמיתיו למחקר גילו שמולקולה בשם סוקסינט, המצטברת במקרופאג המודבק ומשמשת כאות להפעלת מנגנונים אנטי-מיקרוביאליים כנגד החיידק הפולש, מזוהה על ידי סלמונלה ומשמשת כאות להפעלת מנגנוני האלימות של החיידק הנדרשים לשרידותו התוך-תאית. בנוסף, הם גם זיהו חלבון המשמש כטרנספורטר ומקדם הכנסת סוקסינט לחיידק. חסימת כניסת הסוקסינט לחיידק באמצעות יצירת מוטציה בטרנספורטר פגמה ביכולתו של החיידק לשרוד בתוך מקרופאגים וכך נראתה הדבקה פחותה בעכברים. הגילוי שחיידקים תוך-תאיים מנטרים את השינויים המטבוליים המרחשים בתא המארח כאות להפעלת מנגנוני האלימות החיידקיים עשויה לשמש בעתיד לפיתוח תרופות המדכאות את מנגנוני האלימות בחיידק ומסייעות למערכת החיסון להילחם בחיידק הפולש.
חיה-מושקא פרידמן
פרס לדוקטורנטים מצטיינים
חיה-מושקא פרידמן היא סטודנטית במעבדתו של פרופ' דור סלומון באוניברסיטת תל-אביב. במהלך עבודתה, היא חוקרת מערכות הפרשה ורעלנים בחיידקים. חיידקים חיים בסביבות חיים מגוונות, וכדי שיצליחו לשרוד ולשגשג עליהם להתחרות הן בחיידקים אחרים הנמצאים בסביבתם והן בתאים אאוקריוטים המאיימים עליהם. לשם כך, חיידקים פיתחו מגוון מערכות שבאמצעותן הם מתקשרים עם סביבתם. מערכת מסקרנת המשמשת חיידקים רבים למטרה זו היא מערכת הפרשה מטיפוס 6. המערכת מחדירה לתוך תאים שכנים רעלנים, ופרידמן שמה לעצמה כמטרה לזהות ולאפיין את הרעלנים הללו. היא תיארה שני רעלנים חדשים שאחראיים על פירוק התוכן התורשתי של תאים, וכן רעלן נוסף הפוגע בממברנות של חיידקים. כמו כן, פרידמן אפיינה דומיין בחלבון שאחראי להפרשה של רעלנים דרך מערכת ההפרשה מטיפוס 6.
עקב התפשטותם המהירה של חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, ישנה עלייה במהלך השנים במספר הזיהומים החיידקיים שאינם ניתנים לטיפול בשיטות הקונבנציונליות הקיימות. לשם כך, יש צורך בפיתוח אסטרטגיות טיפול חדשות כנגד חיידקים כחלופה לטיפול האנטיביוטי המסורתי. שימוש במערכת הפרשה מטיפוס 6, אשר נמצאת באופן טבעי בחיידקים, יכול לתת מענה לצורך זה. תגליותיה של פרידמן על המערכת, על הרעלנים ועל מנגנוני ההפרשה שלהם יסייעו בפיתוח אנטיביוטיקות חלופיות והנדסה של חיידקים ידידותיים, שיגויסו לחקלאות ולטיפול במחלות בבני-אדם ובבעלי חיים.
מג'ד משעור
פרס לדוקטורנטים מצטיינים
מג'ד משעור הוא סטודנט בתוכנית MD/PhD במעבדתה של פרופ' שולמית לבנברג בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שם גם סיים את לימודיו לתואר B.Sc, במסלול כפול שמשלב הנדסה ביו-רפואית ורפואה. המחקר של מג'ד מתמקד בתחום הנדסת רקמות ומטרתו לייצר תחליפי רקמה מורכבים ורב-שכבתיים לטיפול בפגמים גדולים.
הדפסה ביולוגית תלת-ממדית היא טכניקה מבטיחה לייצור תחליפים אלה. עם זאת, נותרו מספר חסרונות ואתגרים כדי להוביל את הגישות של הדפסה ביולוגית לקליניקה. אתגר אחד כזה הוא התכווצות לא אחידה של מבנים מודפסים במהלך גידול הרקמות לאחר ההדפסה, מה שמוביל לשתלים בגודל ובצורה בלתי צפויים. כדי להתגבר על בעיה זו, מג'ד המציא ופיתח טכנולוגיה חדשה של "Print-and-Grow" המשפרת את היציבות המבנית ארוכת הטווח של השתלים המודפסים. טכנולוגיה זו מאפשרת לייצר גיאומטריות מותאמות אישית למטופל, שיכולות לשמור על הדירותן המבנית ועל חיות התאים גם לאחר גדילה ארוכת טווח.
בנוסף, מג'ד חוקר פתרונות למספר אתגרים נוספים בהנדסת רקמות, כולל פיתוח טכניקות מיקרו-כירורגיות לחיבור ישיר של כלי דם מהונדסים בעת ההשתלה. יתר על כן, מג'ד חוקר וממציא חומרים חדשים להדפסה כדי לאפשר ייצור של תחליפי עצם עם כלי דם, רקמה מאתגרת במיוחד בשל מאפייניה המכניים. חידושים ופיתוחים אלו הם צעדים חיוניים לקראת השגת היעד של השתלת תחליפי רקמה מהונדסים במלואם.
