לאורך השנים הכשיר אוהד יותר מ-40 תלמידים לתארים מתקדמים, שהם דור העתיד בתחום בישראל. תרומתו בולטת לא רק בהיקף ובהשלכות הישירות של הישגיו, אלא גם בעומק המחקרי: תלמידי המחקר במעבדה לגנטיקה של האדם במעבדתו שלו פיתחו כלים ביואינפורמטיים חדשים, ובמקביל יצרו מודלים למחלות בבני אדם, בעכברים, בזבובים ובדגי-זברה מוטנטים, והן בשורות תאים (כולל תאי גזע אנושיים). שילוב הכלים הללו במקום אחד אִפשר אפיון מעמיק של מסלולים מולקולריים, ביוכימיים והתפתחותיים בבריאות ובחולי, וכן גילוי תהליכים מולקולריים חדשים, דרכי מניעה למחלות וכיוונים חדשים לטיפול. כחוקר וכרופא הוביל אוהד לאורך השנים הן את המחקר והן את יישומו, במניעה מסיבית של מחלות תורשתיות.

פרופ' אוהד בירק הוא גנטיקאי, רופא וחוקר המשלב מחקר בסיסי ויישום יעיל במניעה ובטיפול במחלות נדירות. הוא סיים לימודי רפואה (MD) באוניברסיטת תל אביב, דוקטורט (PhD) במכון וייצמן למדע, התמחות ברפואת ילדים במרכז הרפואי ע"ש שיבא, ובהמשך פוסט-דוקטורט והתמחות-על בגנטיקה ב-NIH. אוהד מנהל את המכון הגנטי במרכז הרפואי סורוקה (2024-2001) ובמרכז הרפואי שיבא (מ-2024) ועומד בראש המעבדה לגנטיקה של האדם ע"ש מוריס קאהן ובראש מרכז הידע הלאומי לחקר מחלות תורשתיות באוניברסיטת בן גוריון.

תרומתו של אוהד לתחום הגנטיקה רבה: פענוח המנגנון המולקולרי של מעל 50 מחלות תורשתיות בבני אדם (חמש מהן קרויות על שמו), בהן כמה מהמחלות הגנטיות השכיחות בעולם הערבי ומהמחלות התורשתיות השכיחות ביהדות ספרד, כמו גם תסמונת החתמה גנומית ע"ש בירק-בראל והסתמנויות מונוגניות של מחלות שכיחות. אוהד גם פועל רבות ביישום ממצאי המחקר בבדיקות סקר גנטיות לציבור הרחב. פעילותו תרמה לירידה של כ-30% בתמותת תינוקות באוכלוסייה הבדואית, וסייעה גם במניעת מחלות קשות במי שמוצאו מיהדות ספרד.