כמו כן, פרופ' בריק הוא חלוץ בפיתוח של כלים כימיים, שבאמצעותם אפשר ללמוד ולעקוב אחר אניזמי דהיוביקויטינציה ולגלות פפטידים מקרוציקליים. אותם פפטידים יכולים לקשור באופן אפקטיבי וספציפי שרשראות יוביקויטין, אשר הוכיחו את כוחם בפגיעה בגידולים סרטניים בעכברים. פרופ' בריק זכה בכמה פרסים לאומיים ובין-לאומיים, ביניהם פרס ברונו, פרס הצטיינות של החברה הישראלית לכימיה, פרס טבע, פרס הירטה ה-11 (יפן) ופרס החוקר הצעיר טטרהדרון (Elsevier).

ב-2019 פרופ' בריק נבחר לחבר באקדמיה הצעירה הישראלית ובמאי 2024 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הגוף הבכיר בקהילת המדע בישראל.

פרופ' בריק הוא פרופסור מן המניין בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון, מחזיק הקתדרא ע"ש ג'ורגן ואיירין טארק. את התואר הראשון (B.Sc) קיבל מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב (1996), את התואר השני (M.Sc) והשלישי (Ph.D) מהטכניון (1998, 2001). לאחר שהות של שלוש שנים כפוסט דוקטורנט ושנתיים כעמית מחקר בכיר במכון המחקר סקריפס בקליפורניה, חזר פרופ' בריק כפרופסור משנה למחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון (2007). בשנת 2011 הוא קודם לפרופסור חבר ובשנת 2012 קודם לפרופסור מן המניין. בשנת 2015 עבר לפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון, שם הוא מוביל מחקר רב-תחומי בכימיה ביולוגית.

מחקרו של פרופ' בריק כרוך בפיתוח גישות חדשניות, שישפכו אור על שאלות בסיסיות הנוגעות לתפקיד של שינויים בתהליכים תאיים, לאחר תרגום והתגברות על המגבלות השונות של הגישות האנזימטיות והביולוגיות להשגת חלבונים. פיתוחים אלו אפשרו מחקרים רבים ורחבי היקף, החל מחקירת התפקיד של יוביקויטינציה ופוספורילציה במחלת הפרקינסון ועד אפיגנטיקה.