מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, בהנחייתו של פרופ' יהודה אסרף, התמקדה במחקרה במוטציות גנטיות הגורמות לנשים לייצר חלב אם דל באבץ. נשים אלו הנושאות מוטציות בגן SLC30A2 שאחראי על העברת האבץ לחלב האם, מייצרות חלב דל באבץ ובמצבים של הנקה בלעדית עלול להיגרם חסר חמור באבץ בתינוקותיהם היונקים (TNZD; OMIM #608118). ברוב המקרים שדווחו עד היום המחלה מאובחנת מאוחר כאשר התינוקות מגיעים לחסר חמור באבץ, הגורם לפצעים על העור, נשירת שיער, ירידה בתאבון ועצירה בגדילה. הטיפול במקרים אלו הוא תוסף אבץ לתינוק והמשך הנקה. במסגרת עבודת הדוקטורט שלה פיתחה ירדן גולן שיטה לאבחון מוקדם של המחלה, על ידי ריצוף mRNA של הגן SLC30A2 מתאים הנמצאים בחלב אם. באמצעות שיטה מהירה, מהימנה ולא פולשנית זו ניתן לזהות בשלבי ההנקה הראשונים מוטציות בגן SLC30A2 וכן לדעת את רמת הביטוי של הגן (המתבטא באופן כמעט בלעדי רק בזמן הנקה) ולמנוע מתינוקות יונקים להגיע למצב של חסר באבץ בתקופה קריטית זו בחייהם. שיטה זו יכולה בעתיד לשמש לזיהוי ובדיקה של גנים נוספים ולשמש לאבחון מוקדם של מוטציות גנטיות הקשורות לחלבונים שמתבטאים בבלוטת השד בזמן הנקה.      

מאוניברסיטת תל אביב פיתחה, בעזרתם של קולגות מהמעבדה של פרופסור דן פאר ופרופסור איתי בנהר, פלטפורמה לרפואה מותאמת אישית, המאפשרת טיפול מדויק במגוון של מחלות כגון סרטן, דלקת ומחלות גנטיות נוספות. הובלה של תרופות באופן סלקטיבי לתאים החולים בלבד, ועל ידי כך שיפור היעילות של הטיפול והפחתת תופעות הלוואי, נחשבת בעיני רבים כגביע הקדוש של עולם הרפואה. בנוסף, רפואה מותאמת אישית דורשת את הגמישות להכווין תרופות למגוון סוגי תאים בספציפיות המותאמת לכל חולה. אולם, בשל אילוצים טכנולוגיים, הטיפולים הקיימים כיום מתמקדים בהכוונה למטרה בודדת בלבד. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בתהליכים ביולוגיים בכדי להתגבר על המגבלות הטכנולוגיות הללו ולפתח פלטפורמה גמישה ומותאמת אישית להובלה של תרופות. נופר הדגימה גישה רפואית חדשנית לביטוי של חלבונים אנטי-דלקתיים בתאי מערכת החיסון באופן סלקטיבי, המאפשרת להסדיר את התגובה הדלקתית. הטכנולוגיה שפותחה הינה מערכת גמישה, סלקטיבית ויעילה להכוונת תרופות, הפורצת דרך בתחום הרפואה האישית. מחקרה פותח אפשרויות חדשות לתכנות מחדש של תאים ובסופו של דבר יכול לתרום לפיתוח גישות טיפוליות חדשניות לסרטן, מחלות אוטואימוניות ומחלות גנטיות נדירות. 

אמיר גלעדי מפתח כלים ניסויים וחישוביים לחקר מערכת החיסון ברמת התא הבודד. למערכת החיסון חשיבות מכרעת בהתפתחות התקינה של האורגניזם, בהתמודדות נגד פולשים זרים, ובהשפעה על מהלך מחלות רבות, כגון סכרת, אלצהיימר וסרטן. מערכת החיסון מורכבת ממגוון רחב של סוגי תאים בעלי התמחויות שונות, כך שאפיונם המולקולרי והבנת ארגונם במרחב ודרכי התקשורת הבין-תאית הינם חיוניים לאבחון תהליכים חיסוניים, ולפיתוח תרופות שיוכלו לרתום תהליכים אלה למטרות טיפוליות.

בשיתוף פעולה עם חוקרים ממעבדתו של פרופ׳ עידו עמית, מהארץ ומהעולם, אמיר פיתח ושכלל טכנולוגיות חדשניות המאפשרות איסוף מידע נרחב במיוחד על פעילותם של עשרות אלפי תאי חיסון במצבם הטבעי בגוף. מידע זה כולל את הגנים שכל תא מבטא, מיקומו היחסי ברקמה, מנגנונים בקרתיים המופעלים בו, ודרכי התקשורת שלו עם תאים שכנים. בעזרת כלים סטטיסטיים מתקדמים, אמיר זיהה מנגנונים תאיים מורכבים ברקמה, וכך אפיין תהליכים התפתחותיים חשובים החל מהיווצרות תאי הדם והחיסון במח העצם, ועד יצירתה של הנישה החיסונית במהלך התפתחותה העוברית של הריאה. כמו כן הראה כיצד פגיעה בסוג תא נדיר או במנגנון בקרתי מסוים מספיקה כדי לשבש לחלוטין את התנהגות המערכת ולגרום לנזק לאורגניזם ולהתפתחות מחלה.

כיום, מחקר זה מאפשר מדידות מדויקות של מצב מערכת החיסון במחלות שונות, ובעתיד, ממצאים אלו יובילו לאבחון משופר של מחלות ולפיתוח תרופות מותאמות אישית.