הממצאים העיקריים של קבוצת המחקר שלו היו גילוי הקשר בין גורמי שעתוק הפועלים בתאי גזע לבין התפתחות סרטן, זיהוי אינטראקציות בין-תאיות שבאמצעותן דלקת כרונית מקדמת התפתחות סרטן והבנת תפקידם של זקיקים לימפתיים שלישוניים, שהם אברים מיקרו-אנטומיים אימונולוגיים המתפתחים ברקמות מודלקות, בתמיכה בסרטן ובמלחמה כנגדו.

פרופסור אלי פיקרסקי ועמיתיו לקבוצת המחקר ממרכז לאוטנברג בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית בירושלים חוקרים תפקידים שונים של תאי מערכת החיסון בהתפתחות סרטן באמצעות פיתוח מודלים המדמים בצורה מיטבית את האספקטים השונים של המחלה בבני אדם. מחלת הסרטן נוצרת  כאשר תאים בגופנו רוכשים כמה מוטציות, שיחדיו מקנות לתאים יכולת לייצר רקמה סרטנית הממשיכה לגדול שלא בהתאם לצורכי האורגניזם. הרקמה הסרטנית מכילה תאים ממאירים, אך גם תאים רבים אחרים, ה-"מחונכים" על ידי התאים

הממאירים לתמוך בגידול. 

כרופא-חוקר, ממשיך פיקרסקי לעסוק בפעילות קלינית בתחום הפתולוגיה. מחקריו מונחים על ידי דו-שיח מתמיד בין הממצאים במודלים לבין התובנות מהתהליכים המתרחשים ברקמות האנושיות. קבוצת המחקר שלו שואפת לזהות מנגנונים שהם קריטיים להמשך התפתחות מחלת הסרטן, ושבהם ניתן יהיה להתערב באמצעים טיפוליים כדי לעצור את התקדמות המחלה.