משנת 2005 ועד היום, עובדת רונית בעמותת בית רות לנערות וצעירות בסיכון. חברה בצוות ההקמה, ניהלה עשר שנים, כיום מנהלת את קהילת הבוגרות ואת מרכז הידע.

במסגרת פעילותה המקצועית והציבורית, מרצה בארץ ובעולם, במשך עשרות שנים לאנשי/ נשות מקצוע על אלימות במשפחה, אלימות נגד נשים, נערות בסיכון.

הפיקה והגישה תכנית רדיו שבועית ברשת ב' , כיום מגישה תכנית שבועית ברדיו עפולה והעמקים.

אחיה עמנואל שהיה פסיכולוג ואיש עסקים מצליח, הותיר הון המחולק לשתי קרנות פילנתרופיות, הולנדיות, שמטרתן סיוע ותמיכה בנפגעי אלימות (ילדים, נערות נערים, נשים גברים) להוציא לפועל את יכולותיהם.

רונית עומדת בראש הקרן על שם הוריה רות ואדוארד סנטחר, המיועדת לישראל וחברה בוועד המנהל של קרן עמנואל סנטחר הפועלת בהולנד ובארצות אחרות.

ילידת תל-אביב (1950) לזוג הורים ניצולי שואה, רות (הכט) ז"ל, צ'כוסלובקיה ואדוארד סנטחר ז"ל ,הולנד.

בין השנים 1968-1971 שירתה בשירות חובה פלוס שנה קבע ב-8200.

נשואה לשעבר, אם לרן, מוסיקאי וגילי רקדנית בטן וציירת.

בין השנים 1970-1979 לימודי תואר ראשון סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, מדע המדינה, האוניברסיטה העברית, תואר שני בקרימינולוגיה וחצי תואר שלישי במכון לקרימינולוגיה הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.

בין השנים 1983-2000 יזמה את הקמת המרכז הראשון לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה בנעמת. לימים מרכז גליקמן.

כתבה עם העיתונאית דליה יאירי  את הספר "אסור להרים ידיים".

בין השנים 1985-1995 היתה נציגת שר הביטחון רבין ז"ל בוועדה לעיון בעונש.

בין השנים 2000-2003 ניהלה את הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה בתקופת אהוד ברק ואריאל שרון ז"ל.